החלטה בתיק בש"א 174795/05

1.         בפני בקשה שהגיש המבקש על פי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט (להלן: "הפקודה").

המבקש מבקש להפעיל כנגד המשיב סנקציות לפי סעיף 6 (1) לפקודה ולכוף על המשיב לציית לצו מניעה שניתן ביום 12/6/2002 במסגרת התיק העיקרי (ה.פ. 177075/01).

2.         צו המניעה ניתן  בהסכמה לאחר שהתקיים דיון במעמד המבקש וחלק מהמשיבים בהמרצת פתיחה.

המשיב הוא זה שהגיש תצהיר במסגרת המרצת הפתיחה בשם רוב המשיבים ובסוף תצהירו מיום 29/4/2002 כתב:

"אני, שאר הנתבעים וכל הגרים בשכונה באו לגור באזור זה מתוך כוונה לשפר את איכות חיינו וחיי ילדנו, בשקט ובשלווה, ללא סכסוכי שכנים, ומבלי שמן דהוא יהלך עלינו אימים לפיכך בשמי ובשם כל הנתבעים מתבקש ביהמ"ש לדחות את תביעתו של התובע על הסף ולא לתת לו סעד מן היושר כיוון שאינו נקי כפיים.

על אף האמור בתצהירי זה, וכדי לסיים את הפרשה וכדי למנוע מבית המשפט להתעסק בסוגיה פעוטה זו, ובשל כך שבין כה וכה הצהירו הדיירים הנתבעים כי אינם חונים שם, אנו מוכנים כי בית המשפט יתן צו מניעה שהרי בפועל מטרתו של התובע הושגה, ובלבד שלא ינתן צו להוצאות, וכי צו מניעה זה יחול גם על מר וובר".

3.         בסעיף 8 לפסק הדין מיום 12/6/2002, נפסק:

"מאחר ולמעשה, קיימת הסכמה למתן צו מניעה - ניתן בזה צו מניעה ולפיו מנועים המשיבים מלחנות במעברים שבין מקומות החניה במתחם הכולל את הבנינים 2, 4, 6, 8, 10 ברחוב הגאון אליהו ברמת גן, הידועים כחלקות 13 ו-15 בגוש 6186.

למותר לציין, כי ברור מאליו שגם המבקש מנוע מלחנות במעברים אלו".

בפסק הדין חויבו המשיבים 1, 2, 3, 5, 6, 7, 8, ו-9 לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד למבקש.

4.         ביום 16/7/2003 הגיש המבקש בקשה על פי פקודת ביזיון בית המשפט במסגרת בש"א 172860/03נגד "אמור דניאלה" בטענה שהיא מפרה את צו המניעה. מאחר ולא היה בתיק אישור מסירה למשיבה, נמחקה הבקשה ללא צו להוצאות ביום 24/12/2003.

5.         ביום 22/11/2004 הגיש המבקש במסגרת בש"א 187842/04 נגד המשיב - בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט.

המבקש טען, כי למרות צו המניעה, מפר המשיב את צו המניעה וצירף תמונות התומכות בבקשתו ועל כן ביקש, שינתן צו כמבוקש.

6.         המשיב הגיש תגובה ונקבע מועד לדיון ובסופו של דבר, ולאחר שהמבקש חזר בו מהבקשה (תוך ציון, כי הוא מקווה שהמשיב אכן ימנע מהפרת הצו בעתיד), בוטל הדיון.

המשיב הודה בתגובתו לאותה בקשה, כי הוא חנה בשטחי המעבר אלא טען שמדובר במספר פעמים בודדות ובימים גשומים בלבד וציין בסעיף 3 לתגובתו, כי הוא מודה בעובדה, כי בחנותו את רכביו במעברים הפר צו בית המשפט, ובהתאם להחלטתי מיום 9/1/2005 התרתי במשיב, כי במידה ויפר את פסק הדין פעם נוספת, ניתן יהיה להפעיל את הוראות סעיף 6 לפקודה ולפנים משורת הדין, לא החלתי את הסנקציות כבר באותו מועד.

בהחלטתי נקבע, כי המשיב ישא בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ש"ח.

7.         ביום 25/8/2005 הוגשה הבקשה דנן.

המבקש ציין, כי למרות החלטתי מיום 9/1/2005, המשיך המשיב להפר את צו בית המשפט ובמספר פעמים  רב החנה את רכבו במעברים.

המבקש צירף תמונות אשר צולמו במועדים שונים: 31/3/2005, 15/5/2005, 27/6/2005, 7/7/2005, 11/7/2005, 19/7/2005, ובאותן תמונות צולם רכב שמספרו 1355602 חונה במעברים.